הממלכה של מרקס

(הפסקת התרעננות מספר 3)

אחרי 12 שעות נסיעה במכונית, 10 שירים בלופ של הדג נחש, 5 עצירות התרעננות, 4 אזורי אקלים, 3 ארוחות קלות, 2 ריבים קולניים במיוחד בהם היו מעורבים כל בני המשפחה ושולם אחד יפה, התרסקנו בבקתה הסולארית על שפת הנהר של סנט פרנסיס ביי.

(הבקתה של פיליפ ופרנצ'סקה)

הבקתה המעולה שייכת לפיליפ ופרנצ'סקה שהם חברים טובים של המלך מרקס. יפתח הכיר את מרקס לפני שבע שנים בנסיכות רחוקה ומאז הם חברים. מליון פעם מרקס הזמין אותנו להתארח אצלו בדרום אפריקה ושהוא יפנק אותנו והנה זה קורה! ארבעה ימים וארבעה לילות היינו שבויים של מרקס, והוא עטף אותנו בנדיבות, בצחוק פרוע, בשיגועים, בארוחות גורמה באלכוהול משובח ובהרפתקאות.

(מרקס המלך)

גרנו בבקתה ללא חשמל, מוקפת בכבשים רעשניות וכלבה אחת צוהלת מאוד, העונה לשם "שיבא". הכלבה בעלת המזג המחורפן התחברה בשניות עם אורי ואלה שנהגו לשחק אתה תופסת במהירות מטורפת. לרוב שיבא ניצחה. היו שם גם תרנגולות, שפנים וארנבות אבל השתדלנו לא לפתח אליהם רגשות כשהבנו שהן משמשות מטרות לצייד... (אימא'לה!)

(אורי ושיבא סיפור אהבה)

הבעיה בחיבור בין בקתה סולארית ויפתח זה שצריך להדליק מדורה בכל פעם שרוצים מים חמים במקלחת. מי שמכיר את יפתח יכול לנחש שמרבית הזמן לא התקלחנו ולכן אפשר לראות בתמונות שאנחנו כל הזמן עם אותם הבגדים. 

החוויה הכי כיפית בשביל הילדים הייתה ללא ספק ההפלגה בנהר.

(שייט בנהר בסירה של פיליפ)

היי לייט מטורף נוסף היה בית החולים לפינגווינים. בשביל אורי זה היה לגמרי חלום שהתגשם. הוא חיכה כל כך הרבה זמן ללטף פינגווין והנה הוא ממש נוגע בחלום. 

אלה לעומת זאת עשתה די מהר "וי" על עניין פינת הליטוף ואמרה לי: "יאללה, בואי נקנה משהו בחנות מזכרות ונגמור עם זה".

ידעתם/ן שאת המין של הפינגווין אפשר לזהות רק בבדיקת דם? אני לא ידעתי.

(אלה אורי מתנדבת בבית החולים לפנגווינים ופנגווין בתהליך החלמה)

אבל היה עוד חלום אחד של יפתח ואורי שהתגשם בג'פריס ביי. זה קרה באחד משלושת מחופי הגלישה הכי טובים בעולם. הם גלשו. ואף קור ואף כריש לא יכול היה לעצור אותם.

(גלישה בגלים הנמוכים כי לא היה לי כוח להישאר לצלם)