עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

דרמות גדולות בית קטן

22/06/2017 15:27
יעל גור Yael Goor

הנפתי את דגל
הכרת התודה
סחבתי סלים
בעלייה ובירידה
שתקתי שבועות
שרפתי חרדות
ניקיתי את הבית
שילמתי חובות
 
עשיתי אותך גיבור
חיכיתי שתעבור
ניסיתי לקבור
את מה ששחור
את ההשפעה הרעה
עטפתי בסדין
והחבאתי במחסן
בין בקבוקים של ג'ין
 
וכשהשעון צלצל
בדיוק בחצות
לבשתי שמלה
מקושטת נוצות
את המוזיקה ניגנתי
רקדתי על פסנתר
את פרסלייה למדבר
הספקתי לשחרר
 
והריח שלך מפעם
שאליו התמכרתי
התאוורר מתוך ביתי
וכאילו לא זכרתי
שנפלתי בגללך
עמוק אל התהום
שהייתי עצובה
כל הלילה כל היום
 
שהיית שמוק
שהתנהגת כמו תינוק
שאיבדנו את הדרך
חזרה אל הצחוק
ולכמה רגעים
זה עבד לי יופי
להמר עלי לבד
ולשכוח מהדופי
 
אבל בבוקר שוב הנפתי
את הדגל הלבן
וסחבתי שוב סלים
לא עשיתי בלגאן
לא ברחתי ממך
כמו תמיד נשארתי כאן
עם הדרמות הגדולות
בבית הקטן


הנפתי את דגל
הכרת התודה
סחבתי סלים
בעלייה ובירידה
שתקתי שבועות
שרפתי חרדות
ניקיתי את הבית
שילמתי חובות
 
עשיתי אותך גיבור
חיכיתי שתעבור
ניסיתי לקבור
את מה ששחור
את ההשפעה הרעה
עטפתי בסדין
והחבאתי במחסן
בין בקבוקים של ג'ין
 
וכשהשעון צלצל
בדיוק בחצות
לבשתי שמלה
מקושטת נוצות
את המוזיקה ניגנתי
רקדתי על פסנתר
את פרסלייה למדבר
הספקתי לשחרר
 
והריח שלך מפעם
שאליו התמכרתי
התאוורר מתוך ביתי
וכאילו לא זכרתי
שנפלתי בגללך
עמוק אל התהום
שהייתי עצובה
כל הלילה כל היום
 
שהיית שמוק
שהתנהגת כמו תינוק
שאיבדנו את הדרך
חזרה אל הצחוק
ולכמה רגעים
זה עבד לי יופי
להמר עלי לבד
ולשכוח מהדופי
 
אבל בבוקר שוב הנפתי
את הדגל הלבן
וסחבתי שוב סלים
לא עשיתי בלגאן
לא ברחתי ממך
כמו תמיד נשארתי כאן
עם הדרמות הגדולות
בבית הקטן