אני כותבת. לא תמיד הערכתי את הנטייה הזאת. לפעמים הרגשתי טרחנית, בפעמים אחרות הכתיבה פרצה ממני ואחר כך התביישתי לקרוא את מה שיצא. בתקופות מסוימות פחדתי לכתוב ולהיווכח באיזו אמת פנימית. הרבה פתקים וקרעי מחברות פוזרו בכל מיני מקומות בהם גרתי. היו שנים שכתבתי יותר והיו שנים של כתיבה רק לצורכי עבודה ולימודים. לא האמנתי ועדיין אני לא בטוחה שיש לכתיבה שלי ערך אסטטי כלשהו. לא מזמן חגגתי 40 שנה. אני לא יודעת אם זה הגיל אבל מצאתי שוב את המפתח לדלת הקסמים. זו המאה העשרים ואחת ובכל מקום יש לי מקלדת ואפילו Wi-Fi, אז חשבתי לזחול החוצה מהמגירה ולהקים לעצמי בלוג. מן Pop-up shop של השירים שלי ואולי של עוד כמה רעיונות שמתפתחים אצלי בפורמט כתיבה פחות פואטי. זה בלוג על בני אדם, אהבה, מוזיקה ומחאה (לאו דווקא בסדר הזה). אה ועוד דבר. יש לי קצת חומרים באנגלית. אף פעם לא הייתי חזקה באנגלית אבל גיליתי לאחרונה שהכתיבה בשפה זרה עוזרת לי לנקות מהשירים שאריות של מילים מכסות ושאר מלבושים מיותרים. אני לא מתחייבת להמשיך בכיוון הזה.. תכל'ס, אני לא מתחייבת להמשיך בכלל. ברוכים הבאים וברוכות הבאות אל הבלוג שלי. מקווה שתהנו.
Somewhere in the late 80's when I was a teenager I traveled alone to Tel Aviv. I don’t remember what went on before that, and how it passed my mother's radar but I found myself in a bookshop on Dizengoff Street - filled with fresh breath and amazement of the המשך...
מה שיפה במוסיקה זה שהיא יכולה להפוך רגע באנלי לפנינה. כך קרה שבתחילת שנות ה-90 הייתי סטודנטית בשנה א' וחזרתי יום אחד מהעבודה ישר לחדר שלי בבית של אימא. סגרתי את הדלת והדלקתי את המערכת. תכנית של אחר הצהריים בגלגל"צ, שירים שנעים לשמוע בנסיעה. אני לא נוסעת, אני בחדר נעוריי המשך...
כשנשמעת הצפירה ביום הזיכרון אני חושבת עליך איפשהו גם אתה בוודאי נשלף מהשגרה ומתערבל בתוך הרעש הקולקטיבי. לפעמים הטבע פועל עלי כמו הצפירה הזאת מסך של חול מדברי מלבין את הארץ ושמש חיוורת משרטטת עיגול של אור מדויק כמו ברכה חד כזיכרון קוצץ אותי דק דק למיליון גרגרי אבק זהים המשך...
לפני שבועיים כשביקרתי את סבתא שלי היא הייתה חצי צלולה. בחצי השני היא שייטה בספינת התודעה שלה למחוזות שנראו לי מבולבלים, אבל מי אני שאחרוץ דעה ביחס לבלבול. הגעתי אצלה לביקור בלי בני המשפחה האחרים כיוון שלאחרונה הביקורים שלנו בהרכב המלא, היו רעשניים מידי בשבילה. עוד טעות בשיפוט. סבתא דווקא המשך...